בין עבדות לחירות – על שלושה אירועים שאירעו בחג הפסח

בעם ישראל קיימת מעיין מחזוריות שניכרת היטב בחג הפסח... בחג זה לדורי דורות אירעו מאורעות רבים ושונים שממשיכים את המסורת של המעגל המחזורי בין עבדות לחירות... בין אירועים אלו אנו מונים את נפילת מצדה, הקמת ארגון 'השומר'... ומרד גטו ורשה. שלושה אירועים שהם ממש בבחינת סגירת מעגל של העם היהודי, בעלי קשר היסטורי, ושלושתם אירעו בחג הפסח.

"מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה,

וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ…"

~ קהלת, פרק א', ט' ~

בחג הפסח אנו מציינים את יציאתו של עם ישראל מעבדות לחירות בפעם הראשונה בחייו, והפיכתו מעם של עבדים לעם עצמאי שבמרוצת השנים ולאחר חינוך מודרך היטב במדבר בהנהגתו של משה, רשאי ומסוגל לאתגר  "לרשת את הארץ המובטחת" שהובטחה לו בשם האל, "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּה…" (יהושע, א', י"א).

 בעם ישראל קיימת מעיין מחזוריות שניכרת היטב בחג הפסח-חג החירות. בחג זה לדורי דורות אירעו מאורעות רבים ושונים שממשיכים את המסורת של המעגל המחזורי בין עבדות לחירות. יש מספר אירועים מכוננים שאירעו בתקופות שונות בחג הפסח, שכדאי להעלות ולהראות את החיבור המופלא שיש ביניהם. בין אירועים אלו אנו מונים את נפילת מצדה, הקמת ארגון 'השומר' (ימי 'שיבת ציון' השנייה) ומרד גטו ורשה. שלושה אירועים שהם ממש בבחינת סגירת מעגל של העם היהודי, בעלי קשר היסטורי, ושלושתם אירעו בחג הפסח בתקופות שונות בחיי העם.

 אירועים היסטוריים בחג הפסח

לאחר שהגיע עם ישראל אל הארץ המובטחת והחל לרכוש לעצמו מעמד של עם עצמאי בעל ריבונות מדינית, נוכחנו לדעת כיצד הוא מאבד את ריבונותו (חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס) ויוצא לגלות בבבל, "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן…" (תהלים קל"ז, א'). לאחר נפילת ממלכת בבל בידי המלך כורש הורשה עם ישראל לשוב לארצו על בסיס "הצהרת כורש" הידועה, וחזרתו של עם ישראל לארצו – "שיבת ציון", "בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחלְמִים…" (תהילים, קכ"ו, א), ולאחר חזרתו לארצו שוב היה באפשרות העם לבנות את מקדשו בעיר קודשו ירושלים, "וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וְיִבֶן אֶת-בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם…" (עזרא פרק א, ג').

מצדה: 'שנית לא תיפול' – פסח שנת 73 לספירה

אך הנה מחזוריותו האכזרית והנפלאה בו זמנית של עם עתיק זה שוב הביאה לאחר מאות שנים של בניין בית שני את החורבן, הפעם באופן קריטי וכואב יותר. ב-י"ד – ט"ו בניסן, פסח שנת 73 לספירה, לאחר שכבר נפלה ירושלים והוחרב בית המקדש השני, נפלה מצדה ב דרום הארץ. נפילתם של מגני מצדה בפסח של שנת 73 לספירה הנוצרית, בסופו של המרד היהודי ברומאים בארץ ישראל וכשלון המרד, מסמל את איבוד הריבונות היהודית בא"י ותחילתה של הגלות ארוכת השנים. אם כי לאורך השנים המשיכו יהודים לחיות בא"י, לא היה זה באותו ההיקף שלפני החורבן, ויהודים שהיו בארץ חיו תחת שלטונם של זרים. הגבורה היהודית במצדה, שהייתה בין המבצרים האחרונים שעמדו במרד היהודי נגד הרומאים (האחרון היה מרד בר כוכבא בשנת 136 לספירה והיה למעשה תקופת הריבונות האחרונה עד העת החדשה והקמת המדינה), סימלה לדורי דורות את אתוס הגבורה של עם ישראל בארצו. בכך שב הגלגל וסבב על צירו והביא לתקופה של שפל בחיי עם ישראל פעם נוספת.

העת החדשה: ייסוד ארגון 'השומר' ומרד גטו ורשה

 דורות על דורות חלפו עד שהגיעה העת החדשה ועמה בשורת הגאולה החדשה של עם ישראל – הציונות ושיבת ציון של העת החדשה. בכ"א בניסן חול המועד פסח תרס"ט, אפריל 1909, הוקם ארגון 'השומר' מתוך התארגנות שהוקמה שנתיים קודם לכן בשם 'בר גיורא'. הקמת ארגון השומר בראשית המאה ה20, תקופת העלייה השנייה, מאפיינת יותר מכל את תקופת שיבת ציון השנייה לארץ-ישראל ותחילת סוף הגלות הארוכה. לראשונה מזה שנים, יהודים בארץ ישראל אוחזים בנשק ההגנה העצמית ומעיזים לקחת את גורלם בידם, ולהקים את העם היהודי מאבק הגולה לממלכתיות ועצמאות.

אירוע נוסף שאירע בחג הפסח בעת זו היה בי"ד בני סן תש"ג, אפריל 1943, ממש בערב חג הפסח, פרץ מרד גטו ורשה, אחד מאירועי ההתנגדות המרכזיים של יהודים נגד הנאצים במהלך השואה, שזכה גם לשם 'מצדה של ורשה'.

שלושה אירועים אלו שראינו – נפילת מצדה, הקמת ארגון 'השומר' ומרד גטו ורשה – אירעו בתקופות שונות בחיי עם ישראל ובהפרש קצר מבחינת התאריכים (שכן התרחשו בימי חג החירות) ולכאורה אינם קשורים אלו באלו במובן המוחשי, אך הקשר הרעיוני היסטורי הרציף קיים בהחלט.

הקשר בין האירועים

מצדה אומנם הייתה סוף המרד הגדול ברומאים, ונפילת אנשיה בדיוק בפסח של אותה שנה, היוותה ומהווה את סמל הגבורה היהודית לדורי דורות בארץ ובנכר. הקשר בין הגבורה היהודית העתיקה לגבורה היהודית המתחדשת של העת החדשה מתבטאת היטב בשמות הארגונים וסיסמאותיהם ובמוטיבים שלהם.

 הנה למשל, לפני היות ארגון 'השומר' בשמו הידוע, הוקם תחילה כארגון חשאי בשנת 1907 בשם 'בר-גיורא'. ומי היה אותו בר-גיורא על שמו נקרא הארגון? היה הוא שמעון בר-גיורא, אחד ממנהיגי המרד הגדול ברומאים בחזית ירושלים, אותו מרד שהסתיים בערב פסח בנפילת מצדה. גם סיסמתו של ארגון השומר הייתה "בדם באש יהודה נפלה, בדם ואשר יהודה תקום…" סיסמא הרומזת על חורבן – נפילתה של ירושלים ומצדה ולאחר מכן תחילת הגלות הקשה לאחר חורבן עקוב מדם. ועל תקומה – השאיפה והנכונות המתחדשת של העם היהודי לקום על רגליו ולהשיג בחזרה את זכותו כעם לעצמאות וריבונות על ארצו לאחר כמעט אלפים שנים. וגם במרד גטו ורשה קיים המוטיב של חורבן וגאולה באופן מובהק כאשר הסמל של מצדה מתנוסס בהחלט מעל המרד היהודי בנאצים, עד כי יש אף כאלו שכינו זאת "מצדה של ורשה".

כך שמעבר לזיכרון יציאת מצרים ההיא שאנו מציינים בחג הפסח (חג החירות), מהווה תקופת הזמן הזו גם זיכרון לחורבן ותקומה של העם היהודי לאורך מאות השנים שלאחר מכן – סגירת מעגל מושלמת:

– יציאת מצרים וכניסה לארץ המובטחת.

– נפילת מצדה (לאחר חורבן ירושלים) ותחילת גלותו של עם ישראל.

– הקמת ארגון 'השומר' בארץ ישראל במהלך העלייה השנייה בראשיתה של שיבת ציון השנייה.

– מרד גטו ורשה ('מצדה של ורשה'), ההתקוממות הבולטת של היהודים נגד הנאצים.

מהעת ההיא עד העת החדשה של ימינו, מתחברים מאורעות אלו לפאזל אחד שמרכיב את תמצית סיפורו של עם ישראל מראשיתו ועד ימינו, מחזוריות מופלאה ונוראה כאחת של שפל וגאות, עבדות וחירות, מלכות וחורבן, גלות ותקומה.