לא במקרה בחרו מייסדי עמותת 70 פנים לציונות, קבוצת צעירים ובוגרים המבקשת להשיב למרכז הבמה את השיח על הציונות, לחגוג את כנס הקמתה בערב יום העצמאות למדינת ישראל.

 

"מגילת העצמאות של מדינת ישראל מבטאת חזון ציוני שעמד בבסיס הקמתה", מסבירים בדף הבית של אתר העמותה, "החזון הציוני הניע חלוצים לנטוש את אורח חייהם, לעזוב הכול ולעלות לארץ-ישראל, על-מנת להתיישב בה וליצור חברת מופת ותשתית למדינה יהודית ריבונית. החזון הציוני הוא זה שהניע המוני יהודים ללכת בעקבותיו והוא שהיווה את התשתית של החברה הישראלית ומדינת ישראל".

 

"החזון הציוני לא היה אחיד", מסביר מייסד העמותה ניקולאי (נוי) טבך, 37, דוקטורנט לתולדות מדינת ישראל, "הציונות היא שם משפחה המאחד שמות פרטיים של הזרמים השונים בציונות. כל זרם פעל להגשמת הציונות, לבניית החברה הישראלית, להקמת המדינה ולעיצוב אופייה בדרכו הייחודית, אך המשותף לכולם היה האמונה היוקדת בזכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל ובזיקתו אליה, הקריאה ליהודים לעלות לארץ, השאיפה לריבונות יהודית במדינה עצמאית והחתירה לחברת מופת".

 

עוד מציין טבך כי "השיח הרעיוני הציוני התעמעם עם השנים, הוכנס למירכאות ולעתים הוצג באור נלעג". הוא מסביר את הגורמים שהביאו אותו להחלטה להקים עמותה ציונית: "קיים היום צמא בחברה הישראלית לחזון גדול ולשיח מעמיק. עמותת 70 פנים לציונות מקבלת עליה את המשימה לחדש את השיח הציוני ולהפיח בו חיים חדשים. העמותה נושאת על עצמה את האתגר להניף את דגל החזון הציוני על ראש התורן של החברה הישראלית והעם היהודי בדורנו".

 

מקימי העמותה, בהם קובי דנה שהיה אחד מראשי הפעילים של תנועת אם תרצו באוניברסיטת חיפה, מסביר כי "העמותה תעמיד את ההתחדשות הציונית כמרכיב מרכזי ומוביל בתנופת ההתחדשות היהודית בחברה הישראלית. ההתחדשות היהודית-ציונית תבנה את הקומה השנייה של הציונות, הקומה הרוחנית, התרבותית והערכית, מעל הקומה הפיזית של הקמת מדינה ריבונית וחזקה, זאת מתוך התפישׂה כי 'מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים', כדבריו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון".

טבך: "מטרת העמותה היא לפתוח בשיח ציוני החושף בפני הציבור הישראלי את הפנים השונות של הציונות לדורותיה, כפי שכתב זאב ז'בוטינסקי: 'הציונות גופה איננה מפלגה אלא הסתדרות לאומית שנועדה להכיל את כל השדרות ואת כל הזרמים בעם ישראל', וזאת על-מנת לעצב יחד את הציונות של המאה ה-21. החזון הציוני רלוונטי ומשמעותי לחיינו לא פחות מכפי שהיה בטרם הקמת המדינה, תפקידנו להתאים אותו למציאות ולאתגרים של דורנו. ההתחדשות הציונית בישראל תשפיע על החברה הישראלית ועל איכות ההנהגה הפוליטית והתרבותית, על ערכיה ועל מחויבותה לחזון הגדול של הציונות".

 

בכנס היסוד של העמותה שהתקיים השבוע בירושלים השתתפו פעילים ומתנדבים רבים המבקשים להצטרף לחלום הציוני העכשווי. בהמשך מתכוונים בגוף החדש לחבור לגופים חינוכיים כמו בית בגין במטרה להפיץ את הציונות, כל אחד על פי דרכו ואמונתו.

 

"מדובר בתהליך, בשפה חינוכית ייחודית לנו ובבניית פרויקטים מעשיים. הימין והשמאל מאשימים זה את זה אבל אף אחד לא מקשיב גם אם בסופו של התהליך לא תהיה הסכמה ונישאר חלוקים בדעתנו, יתקיימו השיח וההקשבה ואת זה אני מקווה שנצליח להחדיר. אנחנו מבקשים להשתמש בחומרים, בידע ובמידע שמצוי בידי גופים ציבוריים גדולים כדי שנוכל להציג לתלמידים את מגוון האפשרויות ולהגיע לכמה שיותר קהלי יעד", מסכם טבך.

_____

הכתבה פורסמה לראשונה באתר YNET על ידי אורנה נירנפלד, ידיעות אחרונות, 01.05.2014

קישור לכתבה באתר:  Ynet: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4514976,00.html