"זקן החבורה, הכואב ומנחם, התובע ומוכיח, ההוגה וצופה,
אשר עצם הווייתו בינינו, חייו אתנו, יש בהם משל העלאת נשמה…"
~ ברל כצנלסון על מורו א.ד. גורדון ~

לקריאת והורדת הקובץ בגרסת PDF לחצו>>

להורדת חוברת המקורות מכתבי א.ד. גורדון לחצו כאן


עיונים בכתבי הציונות. א.ד. גורדון מקראהב-כ"ד בשבט תרפ"ב (1922) נאסף אל אבותיו אחד מגדולי ההוגים היהודיים-ציוניים המקוריים והמוסריים ביותר שהיו בארץ ישראל, 
אהרון דוד גורדון (1856 – 1922).

גורדון היה פעיל בתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרס הציוני. הוא עלה לארץ בשנת 1904 עם ראשית העלייה השנייה כשהוא בן 48. למרות גילו התעקש לעבוד כפועל חקלאי יחד עם החלוצים הצעירים. הוא היה הוגה ומורה-דרך לחלוצים וחלוצות בתקופת העלייה השנייה והשלישית והגותו שימשה כבסיס הפילוסופי והרעיוני למפעל ההתיישבות העובדת בארץ ישראל. מעבר לכל, ראו בו החלוצים והחלוצות שהכירוהו ודורות ההמשך שלא זכו להכירו, כדוגמא ומופת לחיי הגשמה והגות המשולבים יחד בחיי יצירה והתחדשות בארץ ישראל.

לציון זכרו, פועלו והגותו, אנו מפרסמים חוברת עיונים קצרה עם טעימות ונגיעות מהגותו ומפעלו של מורה הדרך החלוצי ומתקן העולם. בחוברת תמצאו טקסטים עם תיאור דמותו של גורדון בעיני החלוצים והחלוצות שהכירו אותו, מידע על מקורות היניקה הרעיוניים, עמדותיו בסוגיות ליבה כמו הקשר בין יחיד לחברה ולאומה (הומאניזם לאומי), שורשי מצוקת האדם המודרני וניתוקו מן הטבע (האדם והטבע), עקרון העבודה העברית והזכות על הארץ. בסוף החוברת מובא מאמר עיונים אודות גורדון ומשנתו, מוזמנים לקרוא את המאמר גם באתרנו.

לקריאת מאמר העיונים 'האומה והעבודה – אהרון דוד גורדון'

לקריאת מאמר העיונים החדש 'אהרון דוד גורדון – בין האישיות לפילוסוף'