התפוח והחץ. מאת: גילת בורקהרדט-ברטוב ואלון בר-יוסף

מתחת למעטה השלגים השווייצרי רוחשים סתגרנות, פחד מזרים ואנטישמיות. שווייץ - לא מה שחשבתם. כתבה מרתקת ומאירת עיניים של גילת בורקהרדט-ברטוב ואלון בר-יוסף שתתפרסם בגיליון הבכורה של "אשמורת שלישית - כתב עת ציוני עכשווי"

מה היא שווייץ ?

יופיה של שווייץ מן המפורסמות הוא. ארץ שגודלה פי שניים ממדינת ישראל שהתברכה בכל אותן ברכות שנשללו ממדינתנו:
הרים נישאים ומשולגים, יערות טבעיים בשומים, אגמים כחולים וקרירים שהשחייה בהם מרעננת ונעימה כשהקיץ מזמזם סביב ועיירות מבהיקות בניקיונן ובשלוותן האינסופית.

שווייץ אינה יפה רק בעינינו ואמנם הילכה קסם  גם על משוררים כרילקה וסופרים כתומאס מאן ("הר קסמים"). הפילוסוף פרידריך ניטצ'שה הנרגן מצא מרגוע לנפשו המעונה בעיירה אלפינית שבתיה גרניט אפורה-כסופה בשם סוליו (Soglio) הכלואה בעמק ברגל (Bergell) הגבוה שכביש מתפתל יורד ממנה הישר לאיטליה, לאגם קומו. אמנים ידועי שם הנציחו את יופיה של שווייץ ביצירותיהם ועד מלחמת העולם השניה אף באו להחלים משחפת ומחלות ריאה לסוגיהן בבתי ההבראה המפורסמים בשיפולי האלפים הנישאים.

הסופרת קתרין מנספילד ילידת ניו-זילנד שמתה בהיותה בת 34 בלבד משחפת, הנציחה את שהותה בבית הבראה שווייצרי באירוניה אופיינית: הסדינים על המיטה היו לבנים כל-כך שסינוורו את עיניה; כשניסתה להתכסות בהם חשה כאילו שכבה בין שני לוחות מתכת דקים וקשים. האחיות השמיעו קולות חריקה עדינים כשהתכופפו מעליה בחלוקים המעומלנים שלבשו….

בהכללה ניתן לומר כי השווייצרים נקיים, חרוצים וחובבי מוזיקה. הם גם פטריוטים גדולים ובשיחה פרטית או בראיונות ציבוריים יבטאו את אהבת המולדת שלהם כ- "אצלנו… כאן בבית…אנחנו רגילים…" להבדילם אלפי הבדלות מעמים אחרים. לאחרונה אף הצביעו בעד הגבלת חופש התנועה בשווייץ לאירופאים שאינם שווייצרים ועוררו את זעמה של הקהילה האירופית המאוחדת. זאת, אף כי כ-450,000 שוויצרים חיים ועובדים באירופה, דהיינו מחוץ לגבולות שוויץ.

על פי העדויות שעלה בידינו לאסוף הגיעו היהודים לשווייץ עם הכיבושים הרומים. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מאשר כי במאה הראשונה לספירה כבר הייתה גלות יהודית באירופה (בני שבט יהודה ובנימין). עדות נוספת לקיומה של קהילה יהודית באותה עת בשווייץ נמצאה ב-2001 בעיירה קייזראוגסט (Kaiseraugst)  בדמות טבעת חותם עם מנורת שבעת הקנים. כלומר, יהודים אכן התיישבו בפרובינציה הרומית Germania Superior שכללה את מערב שווייץ, אלזס ושטרסבורג. זאת, מאות שנים לפני כינונה של הקונפדרציה ההלווטית*. מספר היהודים שהתגוררו בה לא ידוע וחותמם נותר עמום. היסטורית, קיימת קהילה יהודית למעלה מאלף שנה בשווייץ.

 עד ימי הביניים מנתה הקהילה היהודית  בשווייץ בין 560 לכ-1600 נפש. שאלנו את עצמנו מדוע התעקש קומץ יהודים זה להכות שורש דווקא כאן, בארץ הררית ובלתי מזמינה זו. שאלתנו נותרה בלתי פתורה ומידע נוסף שנמצא לנו רק חידד את עוקצה. אירופה של ימי הביניים הייתה נוצרית אדוקה ולפרנסתם הותר ליהודים לעסוק בהלוואת כספים בלבד תמורת שטרות חוב, כי הכמורה ראתה בעיסוק זה חטא גדול למאמיניה. אף בשווייץ נאסר על היהודים לעסוק בחקלאות או במסחר. יחסי הגומלין בין הקהילה היהודית למדינה הנוצרית הלכו והתערערו עם צמיחתו של המעמד הבינוני האורבאני.  יהדות שווייץ מוזכרת כבר במאה ה-13 בעיר באזל בה פרחה הקהילה היהודית. באותה עת התיישבו יהודים ככל הנראה בקנטונים אחרים ברחבי שווייץ אולם כבר במאה ה-14 (1348-49) לא פסחה אף עליהם עלילת הדם ובעיר באזל הואשמו היהודים בהרעלת הבארות ו-600 יהודי באזל נכלאו בצריף במרכז העיר ונשרפו חיים. ברחבי שווייץ נטבחו מאות יהודים שנאשמו ב"הרעלת" הבארות ובהתפשטות המגפה השחורה. מרבית יהודי שווייץ גורשו או נסו על נפשם ושוב נותר בה רק קומץ יהודים קטן.

בסוף המאה ה-18 הותר ליהודים להתיישב באורח חוקי בשווייץ, אך זאת רק בשתי עיירות קטנות בקנטון ארגאו. יהודי העיר באדן היו חייבים לקנות אשרות "הגנה ובטחון" מבתי המשפט המקומיים. עם הכיבושים הנפוליאונים (1797) והקמתה של הקונפדרציה ההלווטית נעשה מאמץ גדול לחולל רפורמציות שתהפוכנה את התושבים היהודים לשווי-ערך לשווייצרים. בשנת 1798, בעקבות האמנציפציה, בוטלו המיסים המיוחדים שהוטלו על היהודים, אולם אמנציפציה מלאה נדחתה שוב בשנת 1799.  בשנת 1848 הוצהר אמנם בחוקה השווייצרית החדשה כי כל אזרחי שווייץ הנם שווי-ערך, אולם למעשה, בשוויון זכויות זכו רק החברים בכנסיות המוכרות כנוצריות. ההחלטה שהתקבלה במועצה הכללית לאפשר ליהודי שווייץ שוויון זכויות חברתי ופוליטי ומעבר חופשי מקנטון לקנטון נתקלה בהתנגדות קשה – ציבורית ופוליטית – בקנטון ארגאו, מקום מושבם של רוב היהודים. בעקבות לחץ כבד מצד מדינות אירופאיות כצרפת והולנד  וכן ארה"ב שלא להפלות לרעה את אזרחיהן היהודים המבקרים או הפועלים בשווייץ, ואיומים לבטל הסכמי סחר עם שווייץ במידה ולא יכובדו חוקי השוויון, הוחלט בשנת 1874 לבטל את כל ההגבלות נגד יהודים בחוקה השווייצרית החדשה, והם זכו לאמנציפציה מלאה.

שווייץ הייתה המדינה האחרונה באירופה שהעניקה ליהודים בגבולותיה שוויון זכויות מלא.

מתחת ללובן השלגים הבוהק

לכאורה, סוף טוב הכול טוב. חלפו 140 שנה ובשווייץ שוכנים השלווה והסדר. אולם בפרסומים האחרונים של הליגה נגד השמצה (ADL) ** מוצגים נתונים מדאיגים. אחד מתוך ארבעה תושבי שווייץ הוא  אנטישמי, יחס המציין את שווייץ כאחת המדינות האנטי-יהודיות ביותר במערב אירופה. הסקר הגלובאלי רחב היריעה, אשר בדק 100 מדינות, הוא הראשון מסוגו שנערך על-ידי ארגון זה. רמות האנטישמיות שנמצאו בשווייץ גבוהות בהרבה מאלו שבארצות הסקנדינביות (בשבדיה, לדוגמא, אחד מכל 20 תושבים נמצא אנטישמי), וכן ביחס לממוצע הכולל המערב אירופי העומד על 24%. למעשה, הממוצע השווייצרי זהה לממוצע העולמי של 26%, כאשר 74% אנטישמיות נמדדו במזרח הקרוב ובצפון אפריקה ו-34% במזרח אירופה.

החוקרים סיווגו את המשיבים כ"אנטישמיים" אם ענו "כנראה נכון" על 6 מתוך 11 הצהרות שסווגו כ"סטריאוטיפים אנטישמיים" בשאלון.

העמדה האנטישמית השכיחה ביותר בשווייץ גורסת כי "היהודים מדברים הרבה יותר מדי על מה שקרה להם בשואה". טענה זו סווגה כ-"כנראה נכונה" על-ידי אחד מכל שני משתתפים.

על פי הנתונים שהתקבלו נמצא כי 48% מן השווייצרים מאמינים ש"כנראה נכון" ש"היהודים נאמנים יותר לישראל מאשר לשווייץ". עמדה זו עומדת על 41% בממוצע העולמי שנמדד בסקר זה. הארגון נגד השמצה מעריך כי 1.7 מיליון איש בשווייץ (שאוכלוסייתה 6.4 מיליון בוגרים) הם בעלי עמדות אנטי-יהודיות.

קשה להכליל במספר משפטים את המייחד קבוצת אנשים אחת מן הקבוצות האחרות. ובכל זאת, נחוש באופן ספונטני בנוח בקרב קבוצה אחת ולא בנוח בקרב קבוצה אחרת. השווייצרים הפוסט-מודרנים קורנים מושלמות שאיננה זקוקה לאישור מבחוץ. 

חוסר הסימטריה בין המושלם ללא-מושלם מעורר מצוקות לא מוכרות, ואנחנו, שאיננו שווייצרים, נחוש זרים תמיד כי נהיר לנו שאיננו מושלמים דיינו. משום חוסר השלמות הנמצאת אצל האחרים מגיפים השווייצרים במהירות תריסים נגד זרים. באשר ליהודים (ולישראל) העיקר מתבלבל אצלם עם הטפל, והאנטישמיות ספוגה בורות גאה. יתכן שהשווייצרים מעדיפים "שווייץ לשווייצרים". זו זכותו של כל קולקטיב המניח שאיננו חלק מן ההתרחשות הגלובאלית, וכי מותר לו להוציא עצמו מן הכלל. וכזו היא כנראה תמונת המצב כיום: תוצאות השאלון של האגודה נגד הסתה בשווייץ משקפות  אדישות לגורלו של האחר, ונינוחות של עם שמעולם לא יצא מגדרו להגנה על  קבוצה נרדפת או כדי לחולל תיקון חברתי או  להקל על מצוקה אנושית מעבר לגבולו.

כך גם באינטראקציה הבינאישית. נאמר על השווייצרים כי הם "קרים". בחיים לצידם מצאנו כי חלקם הגדול נרתע מכל מגע מיותר עם הזר, השונה, האחר. הם קבוצתיים מאוד, חובבי מדים של מכבי-אש ותזמורות כלי נשיפה. הם משוכנעים בכל מאודם כי מצאו את הנוסחא לחיים הטובים, ואין להם צורך להסביר את עצמם או להצטדק.

איך הם עושים את זה? משמעת, סדר, סולם עדיפויות נקי מרגשנות מיותרת ומביכה, וכן מאגר ענקי של דעות קדומות מוצקות. לאחרונה החלו לצאת בגלוי נגד קבוצות אתניות החיות בשווייץ ולרגע נדמה היה כי הנייטראליות מהם והלאה.

ואכן, האירועים שליוו את פרשת גאריגייט (Gerigate), בה ביטא פוליטיקאי שווייצרי בכיר קבל עם ועדה את עמדותיו האנטישמיות, ממחישים את גבולותיה של אותה "נייטראליות" ומחזקים את ממצאי הסקר של הליגה נגד הסתה.

האנטישמיות במערומיה

מר גארי מולר הוא ראש העיר באדן שבשווייץ, וכנציג מפלגת הירוקים הוא מכהן אף כחבר בפרלמנט האירופי. מר מולר הוא חבר במועצה ליחסי פלסטין-אירופה (CEPR). בתחילת 2012 אירח מר מולר שלושה מנציגי ארגון החמאס (ביניהם דובר חמאס) בפרלמנט השווייצרי בברן. חמאס אינו נחשב לארגון טרור בשווייץ.

מר מולר, אב לשלושה ילדים החי בנפרד מבת זוגו, מצא עצמו בלב סערה פוליטית מקומית כאשר בעיתון שווייצרי נודע פורסם כי שלח מלשכתו צילום Selfie של מערומיו לבחורה שהכיר בצ'אט. להגנתו טען מר מולר כי הבחורה, שסיפרה כי עשרות מסרונים נשלחו אליה מהטלפון הנייד שברשותו, הוסתה על ידי מנהיגי הקהילה היהודית בבאדן לתת פומבי לאירוע. מר מולר התנצל בפני בוחריו על מעשהו, אך הוסיף כי מדובר בקנוניה יהודית נגדו. פרנסי קהילת באדן מכחישים מכל וכל קשר כלשהו לפרסום זה. כתוצאה מהאשמותיו של מר מולר נשלחו מכתבי איום לחברי קהילה וכן נשמעו איומים לפגיעה בבית-הכנסת בבאדן.

ארגון הגג המאגד את 20 הקהילות היהודיות בשווייץ (SIG) טרם הגיב לפרשה ***.

שווייץ אכן שלווה ויפה מאוד. התרשמותנו היא כי יהודי שווייץ, כבעבר כן עתה דוגלים בהסתגלות והשתלבות אזרחית א-פוליטית. יתכן כי המחיר שעליהם לשלם הוא גבוה מן המשוער.

_______________________________________

 * שמה הרשמי של שווייץ, המורכבת מ-26 קנטונים במבנה פדראלי

** הנתונים הוצגו על ידי Anti-Defamation League) ADL). הסקר נערך בין יולי 2013 לפברואר 2014, והתבסס על שאלון (דיווח-עצמי) שמולא על ידי 53,100 בגירים ב-102 מדינות. הנבדקים נתבקשו להשיב על סדרה בת 11 שאלות המבוססת על סטריאוטיפים עתיקי יומין ביחס ליהודים, ובכלל זאת סטריאוטיפים קלאסיים על עוצמה, נאמנות, כסף והתנהגות יהודיים.

אלו שהשיבו בחיוב לשש או יותר הצהרות שליליות בנוגע ליהודים נחשבים לבעלי עמדות   אנטישמיות. טווח הטעות עבור רוב הארצות בהן נבחרו 500 משיבים היה +/-4.4 אחוז. במגוון ארצות גדולות יותר, בהן בוצעו 1,000 ראיונות, טווח הטעות היה +/-3.2.

*** מספר היהודים הרשומים בשווייץ הוא 20,000. ההערכה היא כי מספרם האמיתי של יהודי המדינה   גדול בהרבה, אולם חלק ניכר מהם אינם רשומים ככאלו. בשווייץ קיימות כ-20 קהילות יהודיות המאוגדות תחת ארגון הגג SIG ומספקות שירותי דת, חינוך וקבורה.