לבד זה לגמרי לא חופשי: על הקשר בין לאומיות וסולידריות חברתית. מאת: ניר רייזלר

לבד זה לגמרי לא חופשי: על הקשר בין לאומיות וסולידריות חברתית

מאת ניר רייזלר

"חופשי זה לגמרי לבד" – הצהירו חברי להקת "בנזין" בראשית שנות השמונים, ומבלי משים קלעו, אם גם במהופך, לריק עליו מונחים יסודותיה של מיתולוגיית ה'שחרור' הפוסט מודרנית, אשר הלך הרוח האינדיבידואליסטי הקיצוני המזין אותה החל לפשות בישראל של אותם ימים.

ניסוח מדויק יותר של הפרכה הרעיונית העומדת בבסיס היומרה הכמו-דתית ל'גאולה' דרך שלילת הקולקטיב, צריך היה להיות – "לבד זה לגמרי לא חופשי".

ההתארגנות בחברה מהווה מענה חיוני, בלתי ניתן לתחליף, לכמה מצרכיו הקיומיים ביותר של הפרט: ממזון, קורת גג וטיפול רפואי ועד לביטחון אישי וקשר רגשי לציבור ממנו הוא מהווה חלק. הערבות ההדדית – במישור הפוליטי והכלכלי כאחד- לה זקוקים בני אדם החיים יחד, יכולה לנבוע רק מהזדהות רגשית ביניהם ומתחושת שייכות למרחב ציבורי שהם שותפים בניהולו.

אידיאולוגיות ה'פוסט' למיניהן, החותרות במודע לפירוק מבנים חברתיים מחוללי סולידריות ומבטלות בהבל פה פשטני את הלאומיות המודרנית כ"קהילה מדומיינת", מתעלמות לא רק מהנסיבות החומריות המחייבות אותה ומהרקע ההיסטורי להיווצרותה, כי אם מעצם מהותה של האנושיות.

הלאום, יציר המהפכה התעשייתית, הוא ביטוי תודעתי הכרחי להפיכת אמצעי הייצור להמוניים, אשר דרשה ממספר עצום של אנשים לתקשר זה עם זה על מנת לנהלם יחד. גם אם מבחינה זו ניתן לראות בו 'המצאה מודרנית', הרי שהוא נשען על הזיקה הטבעית בין יחידים החולקים מרקם חיים משותף, אשר כבר לפני אלפי שנים הביאה קבוצות כאלו ואחרות (שקורות הבולטת שבהן מתועדים בתנ"ך) להגדיר עצמן כעם.

ההתכחשות לצורך הנפשי והפיזי כאחד של האדם בהשתייכות לכלל (הרחוק מלהיות כוזב, גם אם הוא חורג מחוג המכרים המצומצם בו יכיר אנדרסון, ככל הנראה, כ'אמיתי') מעידה עד כמה חריפה התנכרותם של אותם הוגים צדקנים כלפי החברה האנושית הממשית, על מצוקותיה הבלתי מדומיינות בעליל; ומכשירה, בפועל, את התפוררותה של מדינת הרווחה ואת עלייתו של שלטון הון גלובלי, שאינו זקוק עוד ללאומיות כיסוד מארגן אלא דווקא לערעורה.

הדור שלנו גדל, במידה רבה, על האלהה הולכת וגוברת של ה"לבד", כאשר זכויות הפרט נתפסות כאוטונומיות ומנותקות מההקשר החברתי הרחב יותר. כעת, כאשר החברה הישראלית – שהושתתה במקור על אתוס ציוני סוציאליסטי שהפך אותה לאחת החברות השוויוניות, הסולידריות והאנושיות בעולם – הפכה למשוסעת מגזרית, מנוכרת חברתית ולעתים, מקום די בודד לחיות בו, הגיע הזמן שנשוב ונהרהר מחדש בחיוניותו של ה"ביחד".

_____

*) התמונה בתחילת המאמר: חלוצי העלייה השנייה–מניחי תשתית הסולידריות החברתית-ישראלית.