לחזור לטרמינולוגיה ציונית

תוהו ובוהו רעיוני

 נדמה שהמערכת הפוליטית-אידיאולוגית במדינת-ישראל דהיום נמצאת בתוהו-בוהו רעיוני הבא לידי ביטוי בערפול תודעתי, לעיתים סטיכי ולעיתים מכוון. סטיכי בקרב רוב הציבור היהודי (ואף הלא-יהודי) הישראלי הנסחף באופן איטי אך שיטתי אחר הלכי רוח אידיאולוגיים שרוב אנשי התקשורת הישראליים וכן רוב אנשי המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל נוהים אחריהם ומבטאים אותם. אולם כמדומני לגבי האחרונים לא מדובר בתהליך סטיכי אל בתהליך מכוון שמגמתו "לבלבל את היוצרות" ולמנוע דיון בסוגיות העומדות על סדר היום לאור העובדות והנתונים לגופו של עניין וכן לאור סולם ערכים מובנה ומינוח בהיר. מגמתו של תהליך זה ליצור, בדרכי רמייה לרוב (ולא דרך ויכוח המבוסס על יושר אינטלקטואלי) "שפה משותפת" חלופית שתשמש ותזרז את התהליכים הרעיוניים ואת מערכת הערכים של אותה הקבוצה המעוניינת הלכה למעשה בדה-ציוניזציה של מדינת-ישראל. מאחורי המילים היבשות (אקדמיות) משהו הללו מסתתרת מגמה של השמדת מדינת-ישראל כמדינתו של העם היהודי (הפסקת היותה של המדינה יהודית-ציונית היא השמדת המדינה במובן המהותי גם אם מוסדותיה עוד ימשיכו לתפקד זמן מה) ולכן לא כדאי להקל ראש בכך.

כיצד אמור להתנהל ויכוח פוליטי-אידיאולוגי תקין? לעניות דעתי כל נושא השנוי במחלוקת והנמצא על סדר היום הציבורי צריך להידון על בסיס העובדות והנתונים ב"שטח" הרלוונטיים לדיון עליו וכן לאור סולם הערכים של כל אדם ואדם הבא לדון בנושא. ובכן, ישאל השואל, מה הקשר בין זה לבין טרמינולוגיה (מינוח)? התשובה הפשוטה עד להדהים לשאלה זו היא שהטרמינולוגיה מעצבת תודעה.

נבחן דוגמה פשוטה:

דיווח א': "חיילי צהל הרגו שלושה מחבלים ביהודה ושומרון".

דיווח ב': "חיילי צבא הכיבוש הישראלי חיסלו שלושה לוחמי חופש בשטחים הכבושים".

לכאורה מדובר בדיוק באותו דיווח עובדתי אך הלכה למעשה שני הדיווחים הללו מבטאים שתי גישות שונות בתכלית. לא קשה לשים לב לכך שהגישה הראשונה היא גישה אוהדת את צה"ל ואילו הגישה השנייה היא אנטי-ציונית מובהקת (ראשית ע"י הגדרת יו"ש כשטחים כבושים, שנית ע"י הגדרת צה"ל כצבא כיבוש, ושלישית ע"י הגדרת המחבלים כלוחמים). אם כן, יש לנו התנגשות של מושגים, של טרמינולוגיה המבטאת אידיאולוגיה.

ההתנגשות נובעת מהשוני שבהגדרת מושגים היכול לנבוע משתי סיבות: א. פרשנות סובייקטיבית למושג, ב. הטיה מכוונת מהמשמעות המקורית (והאובייקטיבית) של המושג ומתן משמעות שונה מהמשמעות המקורית.

כדוגמה בולטת לסיבה השנייה ניתן לראות את המושגים "ימין" ו"שמאל" כפי שהשתרשו בשיח הישראלי המעוות.

ידוע לכל בר בי רב כי "ימין" פירושו להיות בעד ההישארות ביו"ש, נגד הירידה מהגולן, בעד ההתנחלות וכו' ואילו "שמאל" פירושו להיות הומאני, לרצות לוותר על "שטחים" ולתמוך בירידה מהגולן וכן לשאוף "לעשות שלום" מהר ועדיף עכשיו… אולם, כאשר מעיינים במילון מגלים כי לא מיניה ולא מקצתי! המילון (של אבן-שושן על כל פנים הנחשב לבר-סמכא בעיניי ובעיניי רבים) קובע כי "ימין" הוא "כינוי למפלגות השמרניות, מפלגות בעלי ההון, התעשיינים וכו'" ואילו ה"שמאל" הוא "כינוי למפלגות סוציאליסטיות, למפלגות הפועלים. בניגוד אל ה"ימין" הכולל את המפלגות השמרניות, מפלגות בעלי הרכוש". ובכן, לא מדובר בהגדרות הללו לא על "שטחים", לא על הגולן, לא על ערבים. לפי ההגדרות המילונאיות יכול האדם להיות "שמאל" ולתמוך בהתיישבות היהודית ביו"ש ולהתנגד לירידה מהגולן ואילו איש "ימין" יכול לתמוך בירידה מהגולן ולהתנגד להתיישבות באיו"ש. מדובר, אם כן, בדוגמה מאלפת לשינוי רדיקלי ומכוון (בראשיתו) של משמעותן המקורית של המושגים למשמעות שונה בתכלית הבאה לשרת אינטרסים אידיאולוגיים של קבוצה מסוימת.

נבחן עוד דוגמה קטנה. סוגיית קרקעות הקק"ל עוררה ויכוח ציבורי ער כתוצאה מכך שמספר ח"כים מסיעות ציוניות החליטו להעביר את חוק קק"ל לפיו תמכור/תשכיר קק"ל את הקרקע שבבעלותה ליהודים בלבד וזאת משום שקרקע זו נרכשה מכספי תורמים יהודיים למטרות התיישבות של יהודים בארץ-ישראל. הח"כים הערביים (ויחד עמם מספר ח"כים ואישי ציבור יהודיים ש"בגדיהם נתחלפו להם בבגדי זולתם" כלשונו של אלתרמן) מיהרו לזעוק כי הצעת החוק היא "גזענית". גם לא מעט מתומכי הצעת החוק השקיעו את מרצם באפולוגטיקה בנוגע לכך שאף על פי שריח לא נעים של גזענות נודף כביכול מהצעת החוק הרי שהוא עדיין מוצדק נוכח הנסיבות וכו' וכו'. הדבר ודאי נובע מכך כי לא אלה ולא אלה טרחו לפתוח מילון ולבדוק – מהי גזענות? מהי הגדרתה במובן הבסיסי ביותר? כי לו היו נוהגים כך היו מגלים כי "גזענות" היא "ההשקפה שעמי העולם נחלקים לגזעים מיוחסים (גזע האדונים) ולגזעים אחרים שהם נחותים". אם כן מה הקשר בין הצעת חוק קק"ל לגזענות? כמובן שאין זו רבותא לראות כי אין שום קשר לחלוטין שהרי איש אינו מציע לא למכור לערבים את אדמות קק"ל משום היותם נחותים כביכול.

אם כן ראינו כי לטרמינולוגיה יש חשיבות מכרעת בעיצוב התודעה וכי חיוני להבהיר מושגים ולעמוד על שימוש מדויק בהם התואם את הגדרותיהם.